למילה יוגה שורשים עמוקים ופרושים רבים, מניסיוני האישי, הפירוש הבהיר ביותר הינו –"התנהגות בצורה כזו שכל תשומת הלב מופנית אל הפעילות בה האדם עוסק באותו הרגע" (ד.ק.ו דסיקשר) וכך מביאה אותנו היוגה להבנה עמוקה יותר של הנעשה סביבנו ולהתבוננות נכונה יותר.
לעומת היוגה העתיקה – הבייבי יוגה, כשמה כן היא, נולדה רק באמצע המאה ה20 ומנסה, בהצלחה מרובה, לחבר בין ההורה לתינוק ברמה האוטנתית ביותר.
זוהי שיטת תרגול המושתתת על עקרונותיה הבסיסיים של היוגה, ההתפתחות התנועתית של התינוק והקשר(bonding ) ההורי- ילדי.

שיטת הבייבי יוגה יוצרת תקשורת אחרת בין ההורה והתינוק, והיא מורכבת מאסנות (תנוחות) לתינוק – בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, אסנות להורה, נשימות, מגע וגרייה והכל בשילוב קול וצליל.
הבייבי יוגה מלמדת את ההורה לתמוך בתינוק בכל שלב ושלב בהתפתחות התנועתית ולא להאיץ אותה דבר שנגרם כיום כתוצאה מקצב החיים המהיר והרצון "לעמוד ביעדים" ולהיות "כמו כולם" לפחות...

הבייבי יוגה תורמת לשינה טובה יותר של התינוק וכך גם של שאר יושבי הבית... (:, משפרת את תהליכי העיכול ומקלה על בעיות כגון "קוליק" וגאזים, מחזקת את המערכת החיסונית ומעודדת התפתחות שרירית ומנטלית של התינוק. מעבר לתרומה למגוון הפעילויות אותן יוכל כל הורה לחוות עם ילדו בהמשך במסגרת הביתית ולקשר המיוחד והעמוק הנוצר בין ההורה והילד, התרגול בקבוצה בסדנאות והחשיפה להורות/אמהות שונה יוצרת מפגשים ממלאים ומחזקים להורים בתחילת דרכם ומהווה פורום נוסף להעלאת שאלות ותמיכה חברתית, אימהית ונפשית.

תינוקות שונים מתנהגים אחרת, לכל אחד בדיוק כמו לנו המבוגרים אישיות ייחודית וטמפרמנט שונה, רצונות והעדפות שונות ומשונות שנפרשות ונגלות לפנינו מדי יום ביומו על כן עלינו מוטלת האחריות לעזור להם להסתגל לעולם  המואר, האין סופי, הרועש, הקר והכל כך שונה מהמקום החם, המוגן החשוך והכי חשוב החופשי שממנו הגיעו. הבייבי יוגה שמה לעצמה כדגש להעצים את תנותיות התינוק בדרך רכה, ומאוזנת המאפשרת לו ללמוד את גבולות גופו בעולמו החדש בהדרגתיות ובאהבה גדולה ובכך תורמת הבייבי יוגה גם לשביעות רצונו של התינוק.
"האושר העילאי מושג דרך שביעות הרצון " (יוגה סוטרות פטאנגלי).

בסדנאות הבייבי יוגה לומדים ההורים אסנות (תנוחות) שונות, טכניקות שונות של מגע ועיסוי תינוקות וכן תרגול מינימלי של אסנות ליציבה נכונה, שיקום רצפת אגן ועוד עבור ההורים/אמהות, כל אלו יחדיו יוצרים חוויה משחררת, כייפית ומעצימה.



מתרגלת יוגה כ 8 שנים ולומדת עוד קצת בכל תרגול.
בעלת תעודת הוראה baptiste power vinyasa yoga institute בארה"ב, וכן ממשכן היוגה בת"א (אשטנגה ויניאסה יוגה(. מורה ליוגה לילדים מטעם ארגון מורי היוגה בישראל ובייבי יוגה בשיטת itsy bitsy yoga.
אמא לשניים ומהם לומדת הכי הרבה על עצמי על החיים ועל עכשיו...

שלבי ההתפתחות התנועתית של התינוק הינן נקודות ציון חשובות מאד בתחילת דרכו בעולם. השימוש בגיל התינוק כמדד להתפתחות פיזית או מנטלית יהיה מוטעה, כמו המבוגרים גם לתינוקות יש אופי, דרכי פעולה, מצבי רוח וימים טובים יותר או פחות – בעוד תינוק אחד ילך כבר בגיל 10 חודשים השני רק יתחיל את מסע הזחילה שלו בגיל זה. לכן בטוח ונכון יותר  להשתמש בחלוקה ע"פ שלבי ההתפתחות התנועתית כגון ""newborns,"תינוקות מחזיקי ראש", "תינוקות שכמעט יושבים", "שכמעט זוחלים" ועוד. שלבי ההתפתחות המפורטים להלן הם בגדר המלצה לתרגול יוגה לתינוקות:

"תינוק שרק נולד- NEWBORN"

בחילת דרכו בעולמינו יתכן ותנועותיו של התינוק תהיינה קופצניות בשל הרפלקסים שלו שלא לגמרי הבשילו והקולות שהוא שומע לפתע מסביבו והוא יהפוך רגוע ושליו יותר אם יהיה כרוך קרוב לגוף אימו. לקראת סוף החודש הראשון הופכות תנועותיו רכות יותר זהו גם הזמן להתחיל (אם עוד לא עשיתם זאת) להניח את התינוק על בטנו הוא יתחיל בתנועות דחיפה ברגליו ואולי אף ישען על זרועותיו. לפני גיל חודשיים עדיין ימשיך התינוק במאבקים על מנת להרים את ראשו וגם זה רק לשניות מעטות. תרגול זה יעזור לתינוק לחזק את שרירי צווארו וגבו ומכאן לקראת החודש הרביעי יוכל להרים את ראשו ולהחזיקו זמן ממושך וכך יעבור לשלב ההתפתחותי הבא של "תינוקות מחזיקי ראש"  

התנוחות שנתרגל עם התינוק בשלב זה יתמכו בחקירת  גבולות גופו והמרחב הקרוב, תנוחות מרגיעות ואוספות המעניקות תחושת ביטחון וקרבה וכן תנוחות המקלות על פעולת מערכת העיכול כגון גזים וכאבי בטן.


"תינוקות מחזיקי ראש"  

לקראת גיל שלושה חודשים התינוק מתחיל להיות ערני יותר, דרוך ומתעניין יותר בסביבתו. כאשר התינוק מתחיל להחזיק את ראשו ולתמוך בעצמו על זרועותיו ובטנו הראייה שלו משתפרת, עמוד השדרה שלו מתארך, אבריו הפנימיים משתלבים היטב במקומם והוא בונה ומחזק את שריריי פלג גופו העליון.לקראת החודש הרביעי לחייו יוכל התינוק להחזיק את ראשו בעצמו ובלי תמיכה כאשר מבוגר יחזיק אותו.
רגליי התינוק מתחזקות גם הן ובהדרגה יפעיל אותן יותר ויותר ולקראת החודש השלישי פעילותן תפסיק להיות רפלקסיבית.

התנוחות אותן  נבצע בשלב זה הינן תנוחות מלמדות כשאנחנו מציינים את שמות האיברים ומפגישים ביניהם, תנוחות המשנות את זוית הראיה של התינוק וכן אנו מתחילים לפתל ולהפעיל את פרקי גופו בעדינות.
 



הריון תקין נמשך בדרך כלל כ 38-40 שבועות וגם תינוקות שנולדו לאחר שבילו את הזמן הרצוי בבטן אימם עדיין לא סיימו את ההתפתחות המלאה שלהם ולכן במהלך החודשים הראשונים באוויר העולם מצפות להם "קפיצות גדילה" משמעותיות. התינוק בדרך כלל יכפיל את משקל גופו לפני שיתיישב בכוחות עצמו. יוגה יכולה לעזור ולהרפות את גוף התינוק המשתנה במהרה.

"תינוקות שכמעט יושבים"

במהלך החודשים הראשונים התינוק מבסס את השליטה בשרירים, כעת הוא עובר אל אתגר גדול יותר – הישיבה. לאחר שלמד להרים את ראשו יתחיל התינוק לדחוף עצמו כלפי מעלה בעזרת כפות ידיו ויקשית את גבו.כך יחזק את פלג גופו העליון על מנת להישאר יציב וזקוף כשהוא יושב. תינוקות רבים פושטים את ידיהם קדימה (חלקם אפילו בתנועות שחיה) ומרימים גם את פלג הגוף התחתון וכך מחזקים גם את שרירי הגב התחתון. כישורים אלו של התינוק יופיעו בדרך כלל לקראת גיל שישה חודשים. כאשר התינוק חזק מספיק ומחזיק את גפיו באוויר לזמן ממושך תוכלו לבדוק את כישורי הישיבה שלו כאשר תניחו כריות סביבו ותניחו לו לאזן את עצמו בתנוחת ישיבה. (בדרך כלל ייקח עוד זמן רב עד שהוא יתיישב בכוחות עצמו).

תנוחות מועילות בשלב זה הינן אלו המחזקות את הגב התחתון ומאריכות את שרירי הירכיים, תינוקות בשלב זה ישמחו מאד לשמוע את שמם בטונאציות שונות, הם גם ילמדו ויעריכו אינטימיות בינם לבין המתרגל איתם לכן ישמחו לרקוד לצלילי מוזיקה שקטה או להרגע איתכם בשכיבה עליכם.


"תינוקות שכמעט זוחלים"

כאשר התינוק עומד בעמידת שש – על כפות ידיו וברכיו-  מתנועע קדימה ואחורה כאילו הוא מנסה לזנק, הוא תינוק "שכמעט זוחל".הוא עושה זאת על מנת לבדוק את היחס בין ידיו, רגליו והמרחב את מהירות תנועתו, שיווי המשקל שלו ואת האוריינטציה המרחבית שלו. מאחר ושרירי ידיו מפותחים יותר משרירי רגליו יתכן ואף ידחוף עצמו אחורנית אך במשך הזמן ועם התרגול הוא יגלה שכאשר הוא נוטע את ברכיו הרצפה ודוחף קדימה, הוא יכול להתקדם.
כל הפעלתנות הזו מחזקת את שריריו לקראת זחילה אותה יתחיל בדרך כלל עד גיל עשרה חודשים.
ישנם תינוקות שאינם זוחלים על ארבעתם כלל, במקום זה הם משתמשים בשיטות אחרות כמו התקדמות מהירה על הישבן, זחילה על הגחון ועוד..כל זמן שהתינוק לומד לתאם בין חלקי גופו והוא משתמש בידיו ורגליו במידה שווה, אין מקום לדאגה.

בשלב זה נוכל להשתעשע עם התינוקות שלנו קצת יותר, קפיצות, פיתולים, פתיחות עדינות, גירוי חוש המישוש שלהם ואפילו סלטות ועמידת ראש (בהדרכה) יגרמו להם לאושר צרוף.

*הכתבה מבוססת על ידע אישי וספרותי. אין בכתבה זו כדי להחליף דעת אדם מוסמך. כל הפועל על-פי המידע המובא בכתבה זו, עושה כן על אחריותו האישית בלבד, ואין הכותבת אחראית על ההשלכות.
**כמובן שעל ההורים להיות מודעים לגבולות הברורים של שלבי ההתפתחות למשל תינוק שאינו מתהפך עד גיל 7 חודשים מומלץ להוריו להתייעץ עם רופא הילדים.


מתרגלת יוגה כ8 שנים ולומדת עוד קצת בכל תרגול.
בוגרת קורסי המורים Baptiste power vinyasa yoga institute  בארה"ב, וכן משכן היוגה בת"א (אשטנגה ויניאסה יוגה(, יוגה לילדים ובייבי יוגה בשיטת itsy bitsy yoga.
תלמידתו של בארון בפטיסט.
מפתחת ערכת קלפי יוגה לתינוקות – יוגה לפיצקים.
מלמדת יוגה.
וגם אמא לשניים שנהנים לתרגל...
 babyogi@gmail.com 050-9009593

טיפול קרניו סאקרל {craniosacral therapy} זהו טיפול במגע עדין מאד.
הטיפול מתמקד בראש {קרניום} ובעצם הזנב {סקרום}. המערכת הקרניו סקראלית כוללת את הנוזל המקיף את חוט השדרה והמוח, את מערכת העצבים המרכזית.

בטיפול המטפל משתמש בידיו כדי " להקשיב " לתנועת המערכת הקרניוסאקרלית בגוף. תנועת הנוזל שעוטף את המוח וחוט השדרה והזרימה שלו מבטא את תנועת החיים שזורמת בגוף.
טראומה פיסית או רגשית תתבטא כחסימה בזרימה ותגרום לחוסר איזון במערכת הקרניו סקראלית.
המטפלים בקרניו סאקרל מיומנים לחוש את התנועתיות הקרניאלית בגוף ,לזהות מקומות של מתח או חסימה ומשתמשים בלחיצות עדינות מאד כדי לשחרר חסימות אלה.

בזמן הלידה ובמיוחד במעבר בתעלת הלידה מופעלים כוחות גדולים מאד על ראש התינוק .
לרוב לגוף התינוק יש יכולת ומנגנונים טבעיים לאיזון הגולגולת , האיזון מתרחש תוך כדי יניקה, פיהוק, ובכי. תינוקות רבים חווים קשיים לאחר לידות קשות. לידות בהן נדרשת התערבות , ואקום, מלקחיים, ניתוחים קיסריים, או לידות מהירות מאד.

במקרים אלו לא תמיד מתבצע תהליך הריפוי הטבעי והתינוק נאלץ לחיות עם מתחים לא נוחים בראש ובגוף. נמצא שקשיים רבים אצל יילודים נובעים מחוסר איזון במערכת הקרניו סקראלית שנוצר בתהליך הלידה. בבתי חולים רבים באירופה ובארה"ב היילודים מטופלים בשיטה זו מיד לאחר הלידה . תינוקות נוטים להגיב באופן מהיר ויעיל לטיפול זה .

הטיפול הקרניו סקראלי בתינוקות יכול לעזור:

לקשיים ביניקה , לתינוקות הזקוקים להאכלות תכופות וממושכות ושאינם רגועים בזמן האכילה , לבעיות נשימה , לקוליק {גזים} ,לתינוקות חסרי שקט ,לתינוקות עם רגישות יתר{קושי בוויסות חושי} , לתינוקות שישנים מעט ומתעוררים מכל רעש קל,

לטורטיקוליס ובעיות התפתחות.

שירלי גורפיל
פיזיותרפיסטית התפתחותית, מתמחה בטיפול בתינוקות וילדים ,
מטפלת בקרניו סאקרל

054-2460658 או 04-6277991

shirleygorfil@gmail.com

הריון זו תקופה הדורשת מהאם להפריש רכיבי תזונה רבים לטובת העובר. לעובר לא יחסר דבר, בריאות האם לעומת זאת, כן יכולה להיפגע לנוכח מחסור ברכיבים תזונתיים מסוימים.

חשוב לדעת מהם רכיבי התזונה היותר "נזקקים" ולשים על כך דגש בתפריט התזונתי בזמן ההיריון ובתקופה שאחרי הלידה בכדי להשלים חסרים ולמנוע נזק מצטבר.

היריון והנקה אלו תקופות הדורשות כמות גדולה של חלבונים, סידן, ברזל, אבץ, ויטמיני B ועוד.

חלק מרכיבי מזון אלו מתקבלים מתוספים שאנו נוטלות בזמן ההיריון ולכן פעמים רבות מומלץ להמשיך וליטול אותם עוד כחודש- חודש וחצי אחרי הלידה או עד סוף תקופת ההנקה בכדי למנוע מחסור בברזל, המוביל לאנמיה, חולשות ועוד, היכול לנבוע מהדימומים בזמן הלידה ובתקופת משכב הלידה.

אך, חלק מרכיבי המזון להם הייתה צריכה מוגברת בהריון אין "השלמות" אחרי תקופת ההיריון. במידה והאישה אינה נוטלת תוסף של מולטי ויטמין מינרל טוב המתאים לנשים בהריון או בהנקה קשה להחזיר את כל רכיבי המזון שהושקעו בעובר.

נשווה זאת לשעות שינה. אפשר להסתדר עם פחות שעות שינה לתקופה מסוימת. נהיה עייפות אך נמשיך "לסחוב". עד שבשלב מסוים הגוף יאותת לנו בכל מיני דרכים כי הגיע הקץ ואז נהיה חייבות למלא את מצברי שעות השינה שלנו.

אותו הדבר לגבי רכיבי מזון ויפה שעה אחת קודם בכדי למנוע נזקים.

רכיבי המזון היותר בעיתיים עליהם יש לשים דגש הם סידן, ברזל, אבץ, ויטמיני B למיניהם ועוד.

רכיבי תזונה אלו משתתפים בעשרות תהליכים מטבוליים בגוף ומחסור בהם עלול להשפיע על טווח רחב מאוד של מערכות ותהליכים.

אעמוד כאן על שני רכיבי תזונה בעיתיים המיוחד בתקופה שאחרי הלידה והם סידן וברזל.

בזמן הריון הגוף מפריש הרבה מאוד סידן לטובת בניית העצמות והשיניים של העובר. הריון שבו לא הוקפד על צריכת סידן נבונה או אחרי מספר הריונות ברצף עלולים להוביל למחסור בסידן אצל האם.

מחסור בסידן זו בעיה קשה המחמירה עם השנים. בכדי למנוע אותה יש להקפיד על תזונה נבונה, לצרוך תוספי מזון מתאימים ולבדוק מה מצב צפיפות העצם כל כמה זמן על מנת למנוע דלדול של העצם.

יחד עם זאת, מניעה נכונה של המחסור מבעוד מועד יכולה לצמצמם את נזקי ההיריון. בעיקרון עבור נשים שאוכלות טחינה, גבינות קשות, אגוזים, יוגורט וביצים סביר להניח כי צריכת הסידן מספקת. הבעיה היותר חומרה מצויה אצל הטבעוניות שאינן צורכות מוצרי חלב ואז מומלץ ליטול תוסף כלשהוא המכיל סידן.



ישנם גורמים המעודדים את ספיגת המינרל כגון:

• סביבה חומצית- כל דבר שאנו אוכלים גורם להפרשת חומצת קיבה על מנת שיתעכל בצורה יעילה במערכת העיכול. הרעיון הוא לא לאכול כמות גדולה אלא משהו קטן על מנת לא ליטול את התוסף על קיבה ריקה. ניתן לצרף לנטילת התוסף: שקדים, פרוסה, פרי מיובש וכו'.
  
  
• נוכחות של ויטמין D המתקבל מאור השמש (חשיפה של 10-15 דקות שלוש פעמים בשבוע).
  
  

וישנם גורמים המאטים את ספיגת המינרל כגון:

• מזונות המגבירים את כמות הסידן המופרש בשתן ומקטינים את ספיגתו במעי; קפאין, אלכוהול, מלח ועודף חלבונים.
  
  
• מזונות המכילים חומצה פיטית המצויה בדגנים, אגוזים ובקטניות. חומצה זו קושרת עליה מינרלים ומפריעה לספיגת הסידן, אך רק כשאוכלים כמות גדולה ממנה.
  
  
• מזונות המכילים חומצה אוקסאלית, המצויה ב: תרד, תות שדה, שוקולד, תה ועוד. (ניתן לנטרל את השפעת החומצה על ידי אכילת מזון בעל ויטמין C באותה ארוחה).
  
  
• מזונות הרווים בסיבים. מזונות אלו יוצרים עם הסידן תרכובות לא מסיסות שאינן נספגות במעי.
  
  

הקצבה היומית המומלצת של סידן היא 1200 מ"ג בהריון, משכב לידה והנקה.




להלן רשימה קצרה של מזונות העשירים בסידן:

אצות יבשות, שומשום מלא, גבינות צהובות קשות (עדיף כמובן אורגניות), טחינה, סרדינים, שקדים, דגים, אגוזים שונים כגון: פקאן, ברזיל, גרעיני חמנייה, תאנים, ברוקולי, חלבה ועוד.

בהריון צריכת הברזל גדלה פי שניים בעקבות עלייה בנפח הדם ולכן זהו מינרל חשוב. בנוסף, אנו מאבדות דם בעת הלידה. איבוד זה ממשיך גם בשבועות שאחרי הלידה כיוון שהרחם ממשיך להתנקות ולהפריש החוצה שאריות של ההיריון. כיוון שקשה מאוד לקבל בהריון ובתקופה שאחרי את המינון המומלץ של מינרל זה מהמזון בלבד, מומלץ לצרוך תוספי ברזל החל משבוע 13 להריון ועד לסוף משכב הלידה או תקופת ההנקה.

ההבדל בין ברזל ממקור צמחי (תוסף) לברזל מהחי הוא כי ברזל ממקור צמחי נספג פחות טוב במעי לדם לעומת ברזל המגיע מבשר.

ישנם מספר דרכים לשפר את ספיגת הברזל, גם את זה המגיע מתוסף:

1. ניתן לשלב בין מקורות צמחיים לברזל, לבין מזונות עשירים בוויטמין C, המאפשרים ספיגה טובה יותר של הברזל.
   
   
2. נוכחות חומצת קיבה משפרת את ספיגת הברזל לכן מומלץ יחד עם נטילת תוסף הברזל לאכול משהו קטן.
   
   
3. מומלץ לאכול מזונות עשירים בברזל בהפרש של שעתיים לפחות מהמזונות המעכבים את ספיגת הברזל כגון: קפה, תה, קולה, קקאו, אלכוהול, מזונות העשירים בסיבים תזונתיים, מזונות העשירים בפיטאטים. כגון: חיטה מלאה וסויה ומזונות העשירים באוקסאלאטים, כגון:תרד.
   
   

מקורות לברזל מצומח:אצות ים, טחינה, ברנפלקס, פולי סויה, אגוזים, שקדים, פקאנים, אגוזי מלך, קטניות מונבטות, טופו, עלים ירוקים, אבוקדו, תרד, משמש מיובש ועוד.

מקורות לוויטמין C:פקעות ורדים, גויאבה, פלפל אדום, פטרוזיליה, ברוקולי, קיווי, כרובית, חזרת, ליצ'י, אפרסמון, פפאיה, תות שדה, פירות הדר, מלון, מנגו ועוד.

אסכם ואומר כי ניתן למנוע מחסור של רכיבי תזונה בעזרת המזון אך יש מקרים בהם קשה מאוד להשלים את החסר על ידי מזונות בלבד. כאשר מתעורר צורך ליטול תוסף מזון יש להתייעץ עם מומחה בנושא בכדי לא לגרום נזקים, גם אם תוספי המזון נמכרים ללא פיקוח ברשתות השונות.

מאמר זה נכתב על ידי מיכל נישטיין להט,

מורה מוסמכת ליוגה ובייבי יוגה ותזונאית קלינית טבעית המתמחה בנשים בהיריון ולאחר לידה.

www.Michalyoga.co.il

המוסכמות החברתיות מהדהדות מכל עבר ולא נותנות מנוח. תמיד טענתי כי מאז שבני נולד, אם הייתי מקבלת דולר אחד בכל פעם שמישהו היה אומר את צמדי המילים "תרגילי אותו" או "שלא תרגילי אותו", לא הייתי צריכה לעבוד בחמש השנים הקרובות (לפחות..). אם אלה קרובי משפחה או אנשים ברחוב, או אפילו (אמיתי לגמרי) העוזר של הצלם בחתונה שאליה הלכנו בהיות אלעדי בן חמישה שבועות, שחש בצורך עז להזהיר אותנו כי אם נחזיק אותו יותר מידיי על הידיים, הוא עוד יתרגל לזה, והסוף יהיה רע ומר.

אז מדוע כל כך מפחידים אותנו ההרגלים האלה? לכל אחד מאיתנו יש ודאי לפחות הרגל אחד שהיה שמח להיפטר ממנו. האחד לא עלינו מעשן, שני כוסס ציפורניים ויש את ההיא שכל היום ממוללת בשיערה. המילה הרגל כמעט תמיד גוררת אחריה את המילה "מגונה" ומזכירה כמה חסרי אונים אנחנו בנסיונותנו הרבים, שלרוב עולים בתוהו, להיפטר מהם.

את החוויה שלנו בהתמודדות מול ההרגלים הללו אנחנו משליכים על הטיפול שלנו בתינוק. כל צורת טיפול שנחשבת כפינוק יתר בעיני החברה, כמו: הרדמה על הידיים/ ציצי, שינה במיטת ההורים ועוד כהנה וכהנה, מוקעת על ידי ה"מומחים" לענייני גידול תינוקות. שהרי אנו מוליכים את עוללינו לחינוך קלוקל לשארית חייהם או לפחות לשארית ילדותם.

אך בפחד העוטף אותנו מפני "התינוק המתרגל" אנו שוכחים מספר דברים חשובים. הראשון, התינוק - חייו עד כה הינם קצרים מאוד. מספר ימים, שבועות או לכל היותר חודשים. את ההרגלים שלנו, שכל כך קשה לנו לשנות, רכשנו במשך שניים שלושה עשורים. לתינוקי עוד לא היה מספיק זמן בחייו הקצרים להטביע הרגלים באותו אופן. יותר מכך, התינוק בעצמו משנה את התנהגותו ללא הרף. אמהות רבות מדווחות כי אחת החוויות החזקות שלהן באימהות המתהווה היא הצורך להפנים כי לא ניתן לחזות את התנהגות התינוק מחר או בעוד שעה על סמך מה שהיה עד עכשיו. כל יום הוא יום חדש הנושא בחובו צורך לגלות שוב ושוב מה מתאים לתינוק שלנו נכון לעכשיו.

הדבר השני שעלינו לזכור הינו כי לתינוק צרכים מסויימים שאינם עולים עם דרך החיים שלנו המבוגרים. מאיתנו נדרש להיות מסוגלים לנהל את עצמינו בעצמאות מירבית, דבר שמהווה ציפייה מוגזמת מתינוק רך. הורים טריים רבים חשים לא בנוח כאשר סביבתם נוכחת לדעת כי התינוק שלהם לא יודע "להירדם לבד" או "להעסיק את עצמו". הם תוהים בינם לבין עצמם האם הקנו לו את ההרגלים הלא נכונים שהביאו אותו להתנהגות הלא מקובלת הזו, מבלי לקחת בחשבון כי לתינוקות שונים צרכים שונים, קשיים שונים ואופי בסיסי שונה האחד מהשני.

אז קודם כל, הרשו לי לאתגר את המילה הכה נפוצה לשימוש הזו- הרגלים. בעיניי, נכון יהיה יותר אם במקום להשתמש במילה "רגיל" נאמר כי זה מה שהתינוק מכיר או זה מה שהוא למד. בכך אנו פותחים לעצמינו דרך לנסות ולהכיר לתינוק אפשרויות נוספות כאשר אנו בטוחים שרק דבר אחד (זה שהוא מכיר או התרגל עד עכשיו) הוא מה שיכול לעבוד בשבילו, ואולי לגלות דרכים חדשות ואפילו טובות יותר.

פעמים רבות (וכאן אני קוראת אותנו ההורים לעשות חשבון נפש קטן) אנחנו מובילים את התינוק להתנהגות מסויימת שחוזרת שוב ושוב, פשוט כי אנחנו התרגלנו אליה. אנחנו עובדים על אוטומט ולא שמים לב כי התינוק שלנו כבר מזמן לא שם. הוא כבר לא זקוק לצורת ההרדמה הספציפית הזו או לאוכל המסויים הזה שרק אותו הוא אוהב, ובעצם אנחנו אלה שנתקענו על צורת ההתנהגות הזו. לנו, המבוגרים, קשה לפעמים לצאת מתבניות החשיבה לגבי ילדינו והעדפותיהם ואילו הם גמישים להפליא ומתאימים את עצמם בכל יום מחדש לצרכיהם המשתנים.

זה נכון, לעיתים הם באמת מתקבעים על צורת התנהגות מסויימת מתוך הביטחון שהמוכר והידוע מקנה להם. כאן אנו צריכים לזכור כי גם במקרה הזה, היכולת של תינוקות להיפרד מהתנהגות מסויימת ולהחליפה באחרת גבוהה בהרבה משלנו. לעיתים שינוי שכזה מצריך מאמץ מסויים מצד ההורים, וגם מביא למורת רוח לזמן מה מצד התינוק, שהרי ערערנו לרגע את עולמו הצפוי והמוכר בו קורים הדברים באותה צורה בכל פעם. אך לאחר שלמד והטמיע משהו חדש, לרוב יקבל אותו כחלק מעולמו המתגבש.

אז מה בעצם אני מציעה? בכל פעם שאנחנו עומדים מול התנהגות מסויימת שנראה כי נתקבעה אצל התינוק, ננסה לענות בכנות על מספר שאלות: האם התנהגות זו מפריעה במהלך היומיומי למישהו מאיתנו, ההורה או התינוק? האם התנהגות זו משרתת צורך בסיסי המתאים לגילו או לטמפרמנט הספציפי של התינוק? האם ניסינו ללמד את התינוק גם דרכים אחרות, ולבדוק אולי הוא מסתגל אליהן בנקל?

ולבסוף נשאל האם התנהגות זו היא הנוחה והמתאימה ביותר כרגע עבור הן התינוק והן ההורה. במידה וזה מה שעובד נכון לעכשיו עבור השניים בצורה הטובה ביותר, לנו נשאר להיות עירניים וקשובים ולזהות מתי הגיע הזמן להציע לתינוק שלנו להכיר או ללמוד משהו חדש ולהיות מספיק יצירתיים על מנת שנוכל להציע את האפשרות הכי נכונה לו כאשר מגיע הזמן לשנות.

ובנתיים, כל מה שנותר לנו לעשות הוא לסמוך על התינוק שלנו שידרוש מאיתנו בכל יום למלא אחר הצרכים שלו נכון ליום זה, וכי אנו יודעים שכאשר התנהגות זו לא תשרת יותר את צרכיו, הוא ידע להיפרד ממנה בברכה ובלי כל קושי, ויחד איתנו, לעבור הלאה לדבר הבא. Shlomit.doula@gmail.com,054-2490749, בנימינה